מוצאה של נמלת האש הקטנה ( ישנה נמלה אחרת שנקראת נמלת האש, שהיא גדולה יותר ומסוכנת יותר , אך למזלנו היא לא פלשה לישראל) הוא מדרום אמריקה ,ומשם התפשטה אל הוואי, איי הגלאפגוס, ובתחילת שנות האלפיים גם לישראל.
גודלה של נמלת האש הקטנה הוא כ 1-1.5 מ"מ, וגודלה של המלכה הוא כ5 מ"מ , והיא אכן קטנה יותר ממיני הנמלים אשר חיות כאן בארץ, וגם מאלה שקרובות אליה בגודלם כגון המוריות שגודלם נע בין 1.8 מ"מ ועד ל4 מ"מ ,צבעה של נמלת האש הוא אדום – ג'ינג'י.
נמלת האש הקטנה הינה אוכלת כל,צמחים, חרקים, טל דבש של כנימות
איך מתבצעת ההפצה – תפוצתה של נמלת האש הקטנה בעולם מתבצעת בידי בני האדם, על ידי מעבר סחורות ממדינה למדינה, בחלק ממדינות המקור נמצאת נמלת אש הקטנה, שמגיעה עם הסחורה אל מדינת היעד ומתחילה להתיישב ולהקים מושבות במדינה החדשה.
כאמור לישראל הגיעה נמלת האש הקטנה מדרום אמריקה, ככל הנראה בתוך משלוח של בולי עץ לקיבוץ בעמק הירדן בשנת 1997 ( שנה משוערת ), האזור הנגוע הראשון היה עמק הירדן.הבעיה הגיעה לידיעת משרדי הממשלה בשנת 2006 , ואז גם הוקם צוות בין משרדי להבנת הבעיה ,ולמציאת דרכים למניעה, ולטיפול בבעיה.
מין זה של נמלת האש הקטנה נכלל ברשימת 100 המינים הפולשים הבעיתיים ביותר בעולם , של האיגוד הבנלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע ( iucn ) בישראל מין זה התבסס במקומות רבים, והוא ממשיך מתרבה ומתפשט.
נמלת האש הקטנה אוהבת חום, ואוהבת לחות, ממש כמו התנאים אשר היו במקומות המוצא שלה, ואת התנאים האלה מסתבר שיש לה בשפע כאן בישראל.
הבעייתיות של נמלת האש הקטנה מתבטאת בשני אופנים
1. גרימת בעיות ונזקים
2. הדברה\הכחדה קשה מאוד
הנזקים – הנזקים שגורמת נמלת האש הקטנה הם בעיקר עקיצות, שגורמות לתחושת צריבה כמו כוויה שיכולה להמשך במשך שעות ואפילו ימים.
לנמלת האש הקטנה יש עוקץ בקצה הבטן, שדרכו היא מזריקה את הארס שגורם לאותה הצריבה.
בחלק מהמקרים , העקיצות גורמות לתגובות אלרגיות
מכיוון שנמלת האש הקטנה חודרת לבתים בחיפוש אחר מזון ומים, נוכל למצוא בתים נגועים עם שיירות של נמלת האש הקטנה בארונות ,מקלחות, מטבחים, וכו'
בחלק מהמקרים מתמקמת נמלת האש הקטנה בין המגבות, ששם יש לה תנאים טובים, לחות וחום, וכך כאשר מישהו מתנגב במגבת, הוא מרגיש עקיצה פתאומית מנמלת האש הקטנה.
נמלת האש הקטנה אוהבת אזורים לחים בדומה לסביבת המוצא שלה, ולכן היא מתבססת היטב בגינות בישראל שמושקות במים וכך יש לה שפע רב של מים.
ולכן למרות שאם נסתכל על הגלובוס, נראה שישראל נמצאת באזור צחיח יחסית, נמלת האש הקטנה הצליחה להתבסס בישראל בגלל ההשקיה המרובה וטיפוח הגינון.
בעיות נוספות שאותם גורמת נמלת האש הקטנה הם, פגיעה במגוון המינים של הטבע הישראלי כגון פגיעה בנמלים,עכבישים, וחיפושיות מקומיות.
נמלת האש הקטנה היא בעלת רבייה מוצלחת ולכן ישנם הרבה פועלות בתוך קן, מה שמקל על איסוף מזון ושמירה עליו, מה שתורם להגדלת הקן וחוזר חלילה.
נמלת האש הקטנה היא תוקפנית מאוד כלפי מיני נמלים אחרות, התוקפנות מתבטאת בפלישה לתוך קינים של נמלים אחרות, עקיצה של נמלים אחרות ואף אכילה של אותם נמלים, ובסופו של דבר נמלת האש הקטנה מרחיקה את כל שאר מיני הנמלים האחרות מהשטח, וכך בעצם משתלטת נמלת האש הקטנה על עוד תא שטח, ועוד תא שטח, עד לשליטה מושלמת בכל הטריטוריה.
במקומות שבהם תימצא נמלת האש הקטנה, לא יהיו נמלים אחרות, אלא רק נמלת האש הקטנה.
נזקים נוספים שגורמת נמלת האש הקטנה הם פגיעה בבעלי חיים, על ידי עקיצה של בעלי חיים כגול כלבים ו\או חתולים בעיניים, דבר שיכול לגרום לאובדן ראיה אצל אותם בעלי חיים.
נמלת האש הקטנה גורמת לנזקים בחקלאות בכמה דרכים, קודם כל מטרד קשה מאוד לגננים ולחקלאים שנמצאים בשטחים הפתוחים שבהם נמצאת נמלת האש הקטנה,ושם הם נעקצים בצורה מאסיבית ,מה שמאלץ אותם לפעמים להפסיק את העבודה בשדה.
ודרך נוספת היא על ידי טיפוח כנימות שמוצצות את מוהל הצמח ומפרישות טל דבש שהוא עודף סוכרים מפעילות העיכול .
נמלת האש הקטנה אוהבת טל דבש , ולכן נמלת האש הקטנה מטפחת את הכנימה ושומרת עליה מפני הטורפים של הכנימה , שהם חרקים ופרוקי רגליים אחרים.
ובכך בעצם גורמת נמלת האש הקטנה לריבוי כנימות על הצמח, דבר שמוריד מחיוניותו ופוגע בצמח, וכפועל יוצא גם בתנובת הצמח, וכך בעצם יוצרת פגיעה מסחרית בחקלאים.
עוד פגיעה היא בתחום המסחרי, ובעיקר נפגעות מנמלת האש הקטנה משתלות, וכן חברות שסוחרות במוצרי עץ, או אדמה.משתלה נגועה בנמלת האש הקטנה יכולה להפגע אנושות, מכיון ששום בר דעת לא ירצה לקנות אצלה עציץ, ובכך להכניס אל ביתו בעיה בצורת נמלת האש הקטנה.
פגיעה נוספת היא בתיירות, שכן בתי הארחה, צימרים, חופי רחצה וכו' שבהם ישנה נמלת האש הקטנה ,יספגו פגיעה קשה מאוד מציבור המתיירים, שכן בעידן הרשתות החברתיות מספיק שאורח אחד יפרסם פוסט בפייסבוק על עקיצות מנמלת האש הקטנה בצימר מסוים, בכדי שהשמועה תתפשט כמו אש בשדה קוצים, ומכאן ועד לפגיעה כלכלית קשה מאוד באותו עסק, המרחק הוא קטן מאוד.
מכיוון שנמלת האש הקטנה אוהבת לחות, נמצא אותה לא פעם סביב בריכות שחייה, ומידי פעם אף נמצא אותם ממש בתוך בריכות השחייה, מה שגורם לאנשים ששוחים בבריכה להיתקל בנמלת האש בזמן היציאה של אותו רוחץ מין המים, ואז כאשר הוא מבצע תנועת התנגבות הנמלה מתרגמת את זה כהתקפה ועוקצת אותו.
וכמובן קיים הנזק בשל עלויות הטיפול הגבוהות בכל הנוגע להדברת נמלת האש הקטנה, שכן עלות הפיתיונות והטיפול המקצועי אינם זולים.
הדברה קשה מאוד – הדברת נמלת האש הקטנה הינה קשה מאוד וזאת מכיוון שצורת חייה של נמלת האש שונה מצורות חייהם של מיני הנמלים המקומיות שקימות בישראל, לדוגמא בקן נמלים רגיל של נמלים מקומיות ישנה רק מלכה אחת וכאשר מדבירים את המלכה , מכחידים בכך את כל הקן.
לעומת זאת , אצל נמלת האש הקטנה ישנם כמה וכמה מלכות בתוך הקן, והשמדה של מלכה אחת לא מכחידה את כל הקן, מכיוון שעדיין נשארה מלכה אחרת שמתפעלת את הקן.
דבר חשוב נוסף הוא התפשטות נמלת האש בצורה אקטיבית, נמלת האש הקטנה נמצאת בנדידה ובכך מתפשטת על שטחים חדשים, ובאותם שטחים היא משמידה את מיני הנמלים המקומיות, ובכך משתלטת לחלוטין על תא שטח נוסף.
ולכן יש צורך בטיפול סביבתי ולא רק נקודתי, שכן ברגע שהושמד קן אחד , יגיעו נמלים מקן סמוך וישתלטו על הקן הפנוי.
בין קינים שונים של נמלת האש הקטנה אין אגרסיביות ואין תוקפנות, דבר זה נובע מכך שכל נמלות האש הקטנות בישראל חולקות את אותו זוג הורים, וכך בין שתי נמלות אש קטנות שבאות מקינים שונים אין מלחמה אלא הם פשוט מתנהגות כמו במשפחה אחת גדולה.וכך בעצם כל קיני נמלת האש הקטנה בישראל הם מושבת-על אחת .
הפצת נמלת האש הקטנה , היא אקטיבית והיא נעשית שלא במודע על ידי בני האדם כאשר הם מעבירים אדמה, גזם, שתילים,עציצים, וכל שאר תוצרי עץ, ממקום למקום, וכך מספיק שנסעתם לטיול וקניתם בדרך עציץ יפה מאחת המשתלות שבדרך, כאשר חזרתם אל ביתכם הבאתם איתכם מושבה קטנה של נמלת האש הקטנה , שתתחיל להתרבות באזור החדש ולאט לאט תשתלט על כולו.
בשנת 2011 נערך סקר משתלות ובו התגלה שב- 18 % מהמשתלות הנבדקות , התגלתה נמלת האש הקטנה.
המשתלות הנגועות נמצאו בכל הארץ, והנגיעות היתה בכל סוגי המשתלות.
הפעולות הנדרשות עבור ההתמודדות עם נמלת האש הקטנה הם ניטור, מניעה, והדברה.
ניטור – בעבר התבצעו פעולות ניטור אקטיבי על ידי עובדי המשרד להגנת הסביבה, כדי לאתר מקומות נגועים חדשים וזאת בעקבות קבלת תלונות והודעות מהציבור הרחב , רשויות מקומיות,אנשי מקצוע כגון מדבירים,וטרינרים,גננים וכו'
כיום עקב התפשטותה של נמלת האש הקטנה בכל חלקי מדינת ישראל ,הניטור נעשה במקומות הנגועים, על ידי המדביר שמגיע למקום הנגוע, פעולת הניטור נעשית לפני ההדברה כדי לקבוע מהו אזור ההדברה,ולאחר פעולת ההדברה כדי לבדוק את תוצאות ההדברה.
בעת פעולת הניטור שמבצע המדביר תתבצע סריקה של האזור, בחלק גדול מין המקרים נוכל לראות שיירות ארוכות של נמלת האש על גבי צנרת ההשקייה, שכן מבחינת נמלת האש זהו שביל נח ומסודר עבורם כדי לעבור מנקודה אחת אל האחרת בתוך הגינה, כמו כן בהרבה מקרים נוכל למצוא בכניסות הבתים, גושים אדומים של פועלות מתות, דבר שנראה לפעמים כמו פריחה של עץ שנפלה.
הניטור נעשה על ידי הצבת מקלות ארטיק עם חמאת בוטנים בראשם, דבר המושך באופן כמעט מיידי את נמלת האש הקטנה, ובכך מאפשר למדביר לדעת היכן נמצאת נמלת האש הקטנה.
מניעה – מניעת התפשטות נמלת האש הקטנה נעשית על ידי הגבלה של הוצאת גזם ממקום נגוע אחד אל מקום אחר, איסוף של כל תוצרי הגזם ופסולת הגינון כגון עציצים,אדמה ,מוצרי עץ וכו' אל מקום אחד מבודד.
צווי הסגר למשתלות ניתנים על בסיס חוק רישוי עסקים, והם ניתנים על ידי הרשויות המקומיות לבקשת המשרד להגנת הסביבה.
כמו כן נתנות התראות לרשויות מקומיות ולגורמים פרטיים על פי פקודת בריאות העם פרק ו' סעיף 53- נוכחות נמלת האש הקטנה מהווה סכנה לבריאות.
ההתראות ניתנות במקרים שאותם רשויות או גורמים פרטיים לא מבצעים את ההנחיות שניתנו על ידי המשרד להגנת הסביבה.
סילוק– ישנם שתי דרכים לסילוק הגם הנגוע,האחת הטמנה באתר הטמנה מאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה.
והדרך השניה היא על ידי שריפת הגזם בתיאום ובאישור של המשרד להגנת הסביבה, ו\או משרד החקלאות.
הדברה– מכיון שנמלת האש הקטנה מתפשטת על פני אזורים שלמים, הצלחת ההדברה תלויה בשיתוף פעולה של התושבים ו\או הרשות המקומית, אם נטפל רק במקום אחד , ובלי להתייחס לסביבה כולה, לא נצליח לפתור את הבעיה.
ולכן כאשר גם לשכן יש בעיה של נמלת האש הקטנה , לא תספיק ההדברה כאשר השכן לא מסכים לביצוע הדברה גם אצלו בשטח.
מכיוון שרק פגיעה במלכות יכולה להביא להכחדת קן, ריסוס חיצוני יקטול רק את הפועלות שנמצאות מחוץ לקן, אבל לא יביא לפגיעה במלכות ששוכנות בתוך הקן.
ולכן פעולת ההדברה הנכונה היא על ידי פיזור פיתיונות, שאותם לוקחות פועלות נמלת האש הקטנה , אל תוך הקן וכך כאשר המלכות אוכלות מהפיתיון הם נקטלות.
הפיתיונות הם בצורת גרגירים קטנים שאותם נושאות הפועלות אל תוך הקן, ולכן אסור לפזר פתיונות על משטחים רטובים,אין להדביר בחורף, וכן אין להשקות יומיים לפני מועד ההדברה, ויום אחד לאחר מועד ההדברה.
ההדברה לא תתבצע כאשר יש קרינת שמש חזקה, אלא בשעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהרים המאוחרות.
באזורים פרטיים קטנים צורת ההדברה היא נקודתית , בדרך כלל על ידי פיזור ידני, או פיזור בעזרת מפזרת.
בשטחים גדולים מתבצע פיזור נרחב על פני באמצעים מכאניים כגון טרקטורים ואפילו פיזור מוסק ממסוק שחג מעל השטח הנגוע.
